סיפור ילדים להכנה לשינה
הלילה ירד ביער הקסום. כל החיות הערות ביום, חזרו מזמן למאורתן. את ארוחת הערב כבר סיימו, וכעת מתארגנות החיות לשנת הלילה. לעומתן, חיות ועופות הלילה, מתעוררות כעת ויוצאות לחפש מזון ולשחרר את עצמותיהן.
לאפי הארנבונת הקטנה והחמודה, סיימה גם היא את ארוחת הערב שלה. אימא ארנבת מבקשת ממנה להיכנס למקלחת ולצחצח שיניים: "לאפי, סיימת לאכול, הרמת את הצלחת שלך, כל הכבוד ותודה לך! עכשיו בבקשה היכנסי להתקלח וזכרי לצחצח שיניים". "אבל אמא", משיבה לאפי, "לא מתחשק לי, אני רוצה ללכת לשחק עוד קצת".
"אי אפשר לאפי, עכשיו כבר חושך, כבר מאוחר מאוד, הלילה הגיע ואת צריכה ללכת לישון". "אמא, אוף אני לא רוצה ללכת לישון… ובכלל אני נקיה ולא צריכה להתקלח ואני שונאת לצחצח שיניים!" אמרה לאפי בכעס לאמה. "לאפי, אני מבקשת ממך להקשיב לי. אם את צריכה שאעזור לך להיכנס למקלחת, אעשה זאת בשמחה למרות שאת כבר יחסית גדולה ומסוגלת לעשות זאת בעצמך, לבדך. אך להתקלח ולצחצח שיניים את מוכרחה, כדי שתהיי בריאה! כל היום שחקת, נהנית, הזעת והתלכלכת ואת צריכה להתנקות. כשתהיי נקיה, אחרי צחצוח שיניים תרגישי נפלא ותהיי מוכנה לשינה ערבה". "אבל אמא, אמרתי לך שאני לא רוצה לישון, אני שונאת לישון, זה לא כיף, סתם שוכבים ככה במיטה במקום לשחק ולצחוק ולצייר, ולקרא. סתם לישון! זה לא כיף בכלל! והחושך הזה אוף אני לא אוהבת אותו…"
אמא ארנבת לא מאבדת סבלנות, וגם בכלל לא כועסת. היא מבינה את לאפי הקטנה… ובכל זאת ממשיכה לבקש: "לאפי חמודה שלי, היכנסי מהר להתקלח וצחצחי שיניים. מיד אחר כך אספר לך סיפור נפלא ותביני משהו חשוב… את רוצה?" לאפי בשמחה גדולה משיבה: "כן אמא בטח!!" והיא נכנסת בזריזות למקלחת, מהר מהר בלי לבזבז אף רגע… ותוך כמה רגעים יוצאת נקייה, רעננה ומריחה נפלא!! "אמא סיימתי להתקלח" "וצחצחת שיניים? שאלה אותה אמא ארנבת. "אוף לא…. אין לי כח אני עייפה.. " "לאפי, אם את רוצה סיפור, את הולכת לצחצח שיניים חבל שתצברי חיידקים בפה שיאכלו את השיניים הקטנות והמתוקות שלך…קדימה גשי למקלחת צחצחי שיניים ובואי לחדר שלך… אני מחכה לך".
ולאפי הארנבונת, כמובן צחצחה שיניים ועלתה למיטה בזריזות. ואמא החלה לספר:
ציפי הציפור
לפני שנים רבות, חיו יחדיו חיות יער שונות באהבה ובשלום. כן זה היה גם כן יער קסום… לתושבות היער, הייתה שגרה מעניינת ושמחה. בכל בוקר יצאו החיות הצעירות לגנים ולבתי הספר. החיות הבוגרות והמבוגרות יצאו כל אחת לעבודתה. אחר הצהריים, עם תום הלימודים, חזרו החיות כל אחת לשכונת מגוריה. הן אהבו ללכת קבוצות קבוצות. להיכנס הביתה לומר שלום לאמא, להניח תיק, לאכול משהו קטן ולצאת למגרש המשחקים. שם הן שחקו ונהנו. ואם היו להן שיעורים התיישבו באחד הבתים והכינו אותם יחד. כך עברו וחלפו להם הימים בטוב ובנעימים.
והלילות? עברו קצת אחרת. חלק מהחיות נמו את שנתן עם רדת החשיכה וחלקן עם השקיעה. אחרות דווקא התעוררו בשעה זו. והיו כאלה, בעיקר הקטנות, שהתקשו להירדם. התקשו לסגור את עפעפיהן ולתת תנומה לגופן ולמחשבותיהן מכל מיני סיבות.
אחת מהן הייתה, ציפי הציפור הקטנה. הלילות בקן קצת הרתיעו אותה. היא חששה לעצום עין כששמעה את הרוח שורקת מבעד הענפים. או את הצרצרים מצרצרים. כל רשרוש קל בחושך נדמה בעיניה כדבר המפחיד ביותר בעולם.
החיות הערות, המחפשות את מזונן בלילה, פסעו חרישית. הצל שלהן נדמה היה בעיני ציפי כדמויות מוזרות ומפחידות. גם העצים בעיניה הפכו לדמויות. והרוח שנשבה מבין ענפיהם כאילו גרמה להם לדבר… לכן, חששה ציפי לדבר ולפתוח עין אך חששה עוד יותר להירדם. אומנם נעים וחמים היה הקן. אחיה הגוזלים ישנו בשלווה צמוד לאמא ציפורה. אך ציפי לא הייתה רגועה ולא רצתה להפריע את שנתה של אמה. ולכן נשארה עם החששות הללו כל לילה.. ובבוקר התקשתה לתפקד.. היא הייתה עייפה, היה לה קשה להתעורר, כי בכל זאת בסוף, נרדמה… כמה אפשר להישאר ערים בקן הנעים והחמים? אז הלילה הזה, ציפי הייתה עדיין ערה, מפוחדת ודואגת…ופתאום שמעה קול מסתורי מדבר אליה.
היכרויות בלילה החשוך
"ציפי, ציפי הביטי לכאן… הנה אני כאן. כן כאן. אני מדבר אלייך". ציפי מפנה מבט בחשש, הכל חשוך ומפחיד כל כך אך בכל זאת סקרנית הייתה ציפי לדעת מי זה שקורא אליה. "מה זה אתה העץ? אתה מדבר אלי?? איך יכול להיות עץ מדבר? טוב ביער הקסום שלנו הכל יכול לקרות…" "לא מה פתאום אני לא עץ, עצים לא מדברים זה אני, את לא רואה אותי? התקרבי אלי" "לא אני לא רואה אותך. מי אתה?"
"אני כאן הסתכלי למטה ממך, את רואה אותי?"
"אתה? העכבר? העכבר הקטן? אתה זה שפונה אלי?"
"כן זה אני… אני שמח שראית אותי… גם אני כמוך ער ציפי הציפור. שמי עכברי העכבר וגם אני כמוך חושש מהלילה.. אז אני נשאר ער. שמתי לב שגם את ציפי נשארת ערה. אבל את יודעת מה? אני מרגיש חלש, ועייף כל היום למחרת מפני שאני לא ישן טוב בלילה… אני לא רוצה ללכת לישון בזמן לפעמים אני רוצה להמשיך לשחק…. אבל השמש, השמש הזו, רוצה לישון אז היא הולכת לים ושוכבת שם לישון. אז יש חושך ביער, והכל נהיה מפחיד, ואי אפשר לשחק… " "הו אתה ממש צודק עכברי, נעים לי להכיר אותך. גם אני כמוך מרגישה. לא בא לי שהלילה יגיע, וכשהוא כאן הוא גם מפחיד וגם מעצבן נורא.. ואמא דורשת שאהיה נקייה, ובכלל לא בא לי .. " "נכון, גם אני אבל, הו רגע, אני שומע רעש, קול משק כנף מי זה? אמאלה!"
"הו הו הו" קרא שופי הינשוף, "אני רואה שעכברי העכבר עוד ער… מזמן שמתי את עיני עליך, עליך לישון בלילה… והנה אני רואה שמצאת לך חברה… ציפי הציפורה… שניכם צריכים לישון.. ילדים מהסוג שלכם הולכים לישון בלילות. הלילות נועדו להחליף כח, שיהיה לכם אנרגיה למחר.. ללמוד לשחק וליהנות.. לגדול ולחוות חוויות".
שיחה לילית מלאת חכמה
"הו שופי, לילה טוב לך, מדוע אתה ער ולא ישן?" שאלה ציפי. "למה? פשוט מאוד, משום שאני חיה לילית. אני ישן במהלך היום כשאת הולכת לבית הספר, ואני ער בלילה.. כך אני יכול גם לשמור עליכם…" ענה שופי הינשוף.
"מה אתה ער בלילה? בכל לילה? ומה אתה עושה? אתה לא משתעמם? אני ממש משתעממת בקן שלי בלילה כשאני לבד, וחשוך לי וכולם ישנים, ואין לי עם מי לדבר ולשחק, והחושך הזה מפחיד אותי נורא! אני בכלל לא אוהבת את הלילה… לא כיף בו…"
"ציפי כמה שאת צודקת, גם אני לא אוהב את הלילה. בכלל לא. אני צריך להתחבא בתוך המאורה, לא יכול לראות כלום… השקט מפחיד אותי כי פתאום יש רעש ואני מפחד אולי זה נחש? ובסוף זו רק הרוח.. ומכל צעד ורשרוש קל אני נרעש ונרעד. שופי ממך אני לא מפחד כי אתה חלק מהיער הקסום שלנו…" אמר כמעט בבכייה עכברי העכבר.
"הו הו הו" אמר שופי, "אל תדאגו חמודים… הקשיבו אסביר לכם הכל: ה' שברא את העולם, קבע חוקים בטבע. חלק מהחוקים האלו, הם שהשמש תזרח למספר שעות מסוים בכל יום ויום. לאחר שעוברות השעות הללו, היא שוקעת.. אפשר לומר שהיא הולכת לישון, אך למען האמת, השמש ממשיכה לזרוח באזורים אחרים בעולם. במהלך היום, השמש שזרחה האירה גם על הירח, וכך הוא מאיר לנו בלילה. כלומר בלילה, גם אם נראה שחשוך יש תמיד אור.. השמש נתנה מאורה לירח וכך הוא מאיר את החשכה.
ואני לא מפחד מהחושך כי ככה ה' ברא אותי. הוא נתן לי עיניים חזקות שרואות למרחוק גם ובעיקר בלילות. בלילה אני חי את החיים שלי. אני עף יוצא, מחפש אוכל… וגם משגיח על היער הקסום שלנו יחד עם חבריי.. הלילה, עבורכם הוא זמן נפלא לנוח ולצבור כוחות. אתם לא לבד… אף פעם. בזמן השינה המוח שלכם גדל ומתפתח. רק בלילה, בשקט, כשישנים במאורה או בקן ליד ההורים והאחים שלכם. כך גדלים. וניקיון? חשוב מאוד כדי שתהיו בריאים… אם לא תרצו לסבול מכל מיני מזיקים ומחלות עליכם להישמר ולהתנקות בכל יום… אתם מבינים?"
לילה טוב לאפי ולחיות היער הקסום
"כן אני מבינה תודה רבה לך שופי, חזקת אותי ולמדת אותי דברים חשובים מאוד" ענתה ציפי. נראה היה שנרגעה… משהו בה השתנה. נראה היה שהבינה את היתרונות של הלילה. ואת החשיבות של השינה וכן, גם של המקלחת וצחצוח השיניים. ולכן חששותיה נרגעו.. היא הבינה שיש מי שמגן עליה ושגם בחושך, תמיד יש אור.. ואם היא רוצה לגדול ולצמוח, היא צריכה לישון בלילה, ולנוח.
גם עכברי הבין "תודה שופי הינשוף. איזה מזל שראית אותנו. הסברת לנו נפלא, ועכשיו גם אני מבין עד כמה הלילה חשוב עבורנו. אם אני רוצה לגדול ולהפוך להיות גדול כמו אבא שלי, אני צריך לישון טוב. אני צריך לזכור שיש מי שמגן עלי.. ולא לפחד מכל רעש… אולי זה בכלל אתה שעף סמוך למאורה ושומר עלי? חחחח תודה שופי, ותודה גם לך ציפי. נהניתי לשוחח אתכם הלילה… עכשיו כבר ממש מאוחר.. אני חוזר למאורה שלי. להתראות ציפי הציפור, נתראה מחר בבוקר. להתראות שופי, אותך כנראה אראה שוב מחר לפני השינה…."
ואמא ארנבת סיימה את סיפורה, לאפי החמודה, נרדמה ושקעה בשינה עמוקה…..
סיכום ורעיונות לפעולה עם ילדים
עוד פרק מסדרת הסיפורים של היער הקסום… אפשר לדלות מס' מסרים מתוך הסיפור עצמו הן להורים, והן לילדים לעצמם.
- כאימהות – כיצד אתן נוהגות עם הילדים בשעת השינה? איך אפשר להאהיב עליהם את הרגע הזה? נסו לחשוב על מה שעובר בכל לילה, בדקו עם עצמכן, מדוע יש לילות שיותר קל להשכיב אותם ולילות אחרים שזו ממש "מלחמה"? מה גורם למה? האם הצלחתן לזהות כלים וטיפים בתוך הסיפור שיוכלו לעזור לילדים שלכם להירדם טוב יותר? בהסכמה ובלי מלחמה?
- עם הילדים, כדאי לספר את הסיפור גם לפני שינה אך לא רק.. ואם אתן מקריאות להן כפעילות אחר הצהריים, אפשר להרוויח כמה דברים:
- זמן איכות
- העברת מסרים חשובים בצורה חוויתית ומהנה (למשל יחסי חברות בין החיות, היחס של הילדה לאמה, חשיבות הלילה, חוקי הטבע ועוד)
- לערוך דיון ולשמוע מה מפחיד את הילדים בלילה אם בכלל הם מפחדים? האם הם אוהבים את הלילה? מה יגרום להם ללכת לישון מהר יותר ובשמחה רבה יותר?
- אפשר להציג את הסיפור או לצייר סצנה מתוכו…
- ללמוד על חיות הערות ביום וחיות הערות בלילה.. ולהבין את ההבדלים ביניהן.
- אפשר להכין אגמוגרף של יום ולילה ולראות את ההבדלים בין שני הזמנים או ליצור פסיפס (מוזאיקה) מסול צבעוני או מחומרים אחרים ולתאר את הסיפור או את חלקו ואפשר גם לצייר ציור בשתי ידיים בו זמנית
- לדון בנושא האור והחושך… אפשר להיעזר ב בריאת העולם לפי ימים לילדים; יום בריאת העולם
- ואם אתן מספרות בלילה לפני שינה אפשר לתרגל תרגילי נשימה להרגעה
אחד הדברים שאני הכי אוהבת בסיפורים פה בבלוג, זה שהם בלי תמונות…(למעט אחד, שביתי כתבה). כך מתאפשר לכל ילדה, לכל ילד, לדמיין בעצמו את גיבורי הסיפור, את המציאות, את הסביבה, מבלי להיות מושפע או מוגבל בתמונות הקיימות….
סיפורים נוספים בסדרת היער הקסום:
- לילה טוב בגן הילדים
- משל השועל והחסידה
- לאפי הארנבונת וחברותיה מהיער הקסום
- שלוות היער הקסום
- סני הסנאי ושקי השקנאי ביער הקסום
- ביער הקסום: לאפי הארנבת עולה לכיתה א'
- סיפור – השריפה שפרצה ביער הקסום
- הדובה, הארנבת והפיסה הקטנה ביער הקסום