אין אדם נוגע במוכן לחברו

סיפור מיוחד על נגר ושולייתו להסברת הפתגם "מה שמכתוב- מכתוב"

מכירות את המושג "מכתוב?" אולי זו מילה של סבתות, אבל כמו שאתן יודעות סבתות הן חכמות ומלאות ידע וניסיון חיים… והמילה הזו "מכתוב" ממש ככה פועלת.. בשפת חז"ל במסכת יומא לח, ב', זה נקרא " אין אדם נוגע במוכן לחברו". מה שאמור להגיע אליך – יגיע. ואם לא שלך – לא שלך!

לפניכן סיפור שכתב הרב יוסף חיים, בעל הבן איש חי בספרו "נפלאים מעשיך" (שכתבתי אותו). סיפור ממש מרתק ומעניין המדבר על יושר והגינות, ובייחוד על כך שאי אפשר לקחת מה שלא שייך לנו, ואם משהו צריך להגיע אלינו, הוא יגיע..

קריאה מהנה!

פתיחה לסיפור

אברהם היה נגר מקצועי ובעל שם. הוא התגורר בישוב יפה, בבית רחב ידיים עם חצר גדולה ומטופחת. אברהם היה מוכר מאוד ביישובו וכולם כבדו אותו. בימים ההם עוד לא היו בנקים. אנשים שמרו את רכושם בביתם במקומות מסתור שהכינו. כך נהג גם אברהם הנגר.

באחד הימים, הוא יצא לחופשה משפחתית. בחזרתו הביתה, לאכזבתו הרבה, גילה ששק מלא במטבעות זהב נגנב ממנו…

מזלו של אפרים

בחור צעיר בשם אפרים, עבר בעין גדי חזרה לביתו. בדרכו, לחרדתו הרבה, ראה גופה מוטלת באמצע הדרך. הוא מבין כי הוא היחיד במקום, ועליו מוטלת המצווה לטפל בקבורתו של אותו נפטר. בחרדת קודש כורה אפרים בור ומטפל בנפטר. תוך כדי כך, הוא מגלה שק מלא מטבעות זהב בחיקו של אותו נפטר.

אז כן, כנראה שאין זה צירוף מקרים… אותו נפטר היה אותו אחד שגנב לאברהם את שק מטבעות הזהב. אך את זה לא יודע אפרים. הוא בטוח שהזהב היה שייך לנפטר, וכעת הוא שלו.. אין עדים למקרה הפטירה, הוא אינו מכירו ואינו יודע אם יש יורשים. כנראה שה' נתן לו שכר על מצוות הבאת יהודי לקבורה.

אפרים ממשיך בדרכו ומגיע לביתו. עם הגעתו מקבל הודעה כי אביו במצב חמור ועליו לבוא אליו לבקרו פן יהיה מאוחר. אפרים מתארגן ליציאה. הוא לוקח את שק מטבעות הזהב ומסתיר אותו בכוך בתוך עץ בגינתו. תוך כדי כך, מזג האוויר התהפך לרעה. גשם זלעפות החל יורד, סערות סופות רעמים וברקים…אביו של אפרים נפטר והוא נשאר לשבת עליו שבעה. בתום ימי האבל, אפרים שוב בדרכים בחזרה לביתו.

אפרים מגיע הביתה ולא מאמין למראה עיניו. הגינה שבורה והרוסה. מזג האוויר גרם לשטפון ולהרס הגינה והבית… רץ אפרים לכיוון העץ הנבוב ומבין כי גם הוא איננו…

אפרים איבד הכל… לוקח שוב את מקל הנדודים והולך לחפש עבודה ובית.

אברהם והעץ

לאחר ימי הסער והגשם, אברהם יוצא לשוק לרכוש עצים לצורך עבודתו. בשוק פוגש סוחר עצים שמראה לו עץ נבוב מיוחד במינו. הסוחר סיפר כדרך אגב לאברהם שאת העץ המדהים הזה, השטפון הביא עד אליו.. מרוב גשם נוצר נחל והעץ נסחף. הוא ראה את העץ וזיהה כי זהו עץ נדיר וחזק והצליח לעצור את סחיפתו ולייבש אותו.

אברהם הנגר לוקח את בול העץ וחוזר לביתו. נכנס לחדר עבודתו, מנסר את העץ ו , רגע מה זה כאן??? יש כאן משהו מרשרש… הוא בודק, מוציא שק מטבעות זהב. וואוווו זה השק שלי!!! תודה לך ה' השבת לי את הגזלה! וואוו באיזו דרך מופלאה!! תודה לך ה'!

אברהם הנגר שמח מאוד ופנה לעבודתו.

אפרים השוליה בבית אברהם

אפרים נדד רחוק מביתו, הלך מעסק אחד למשנהו וחיפש עבודה לפרנסתו. באחד הימים, הגיע אפרים מול שער חצרו של אברהם. הוא מצלצל בפעמון, אברהם יוצא לכיוונו "שלום לך, בוקר טוב, מה רצונך?", משיב אפרים: "הבנתי שאתה נגר, אולי אתה מחפש שוליה? אני מחפש עבודה… " אברהם עונה: "אשמח מאוד לשוליה, היכנס אראיין ואנסה אותך. אם תתאים תוכל להישאר כאן לעבוד. אוכל לספק לך מקום לינה, וארוחות מסודרות. נכנס אפרים בשמחה, התראיין והתחיל לעבוד.

בהיכנסו לחדר העבודה של אברהם נדהם אפרים" העץ הנבוב!"… אברהם בתדהמה מגיב לו:"מה? איך אתה מכיר את העץ הזה?" אפרים: "מה זאת אומרת?… זה היה העץ שהיה בחצרי.. וכאן סיפר אפרים לאברהם את כל קורות חייו האחרונים, החל ממציאת הנפטר בעין גדי עם שק הזהב ועד הגעתו לבית אברהם.
"מה אתה אומר!! וואו! מה רבו מעשיך ה'! וואו מדהים ממש הסיפור שאתה מספר לי עכשיו אפרים.. באיזו דרך ה' גלגל את השבת השק שלי.. אך אם כך אני חושב שאתה צריך לזכות לקבל את שכרך על היותך שותף בהשבת השק!"
"לא ולא אברהם, אינני נוגע בשק הזה… היה לי ניסיון רע ומר כשחשבתי לשמור אותו.. אינני מוכן לגעת שוב באוצר הזה. מה גם שה' הראה לך שהוא רוצה שהזהב יחזור אליך בשלמותו.. דבר מפליא במיוחד!"

אפרים התגלה כעובד מוצלח, מקצועי ונאמן בעל קליטה מהירה ויושר רב. אברהם שמח על הפועל המסור שמצא וחיפש דרך להראות לו את הכרתו.

חתונת בנו של אברהם

ימי שמחה גדולים מתקרבים בביתו של אברהם. ההתרגשות עולה בשיאה. בנו הבכור מתחתן! אברהם הנדיב העשיר מזמין את כל הישוב להשתתף בשמחתו. בתקופה של אז, הכיבוד הורכב על ידי כל האורחים. כל מי שהגיע, הביא עימו כיבוד, מיני מתיקה…אברהם ומשפחתו בהכנות קדחתניות.. אברהם פונה לאשתו: "תקשיבי, אני רוצה להחזיר טובה לאפרים העובד שלי. אני רוצה שתכיני כיכר גדול של לחם ובאפייה תכניסי את השק הזה, שק מלא במטבעות זהב…". והאישה מבצעת את בקשת בעלה. הלחם מוכן טרי וחם. ואברהם ניגש לאפרים בזו הלשון:
"אפרים, יקר שלי, אתה עובד חרוץ ונאמן מאין כמוך! אתה יודע שאני מחתן את בני הלילה ואני לוקח לעצמי ימי חופשה של השבע ברכות, אתה רשאי לחזור למשפחתך, ולצאת גם אתה לנפוש.. אך קח איתך צידה לדרך את כיכר הלחם הזה.. ותשוב לכאן בעוד שבוע בעזרת השם". "תודה רבה אברהם, אני מעריך זאת מאוד, להתראות ומזל טוב לחתונת הבן!"

אפרים יוצא עם הציוד המועט שיש ברשותו וכיכר הלחם הריחנית. ביציאתו מהישוב, השומר בכניסה פונה אליו": "תגיד בחור, איזו כיכר לחם מיוחדת שיש בידך, איזה ריח מגרה, תשמע אני צריך את כיכר הלחם הזו.. אתה יכול לתת לי אותה?" ואפרים משיב: "בוודאי קח בשמחה!" וממשיך בדרכו.

השומר בכניסה שמח ומאושר על הכיכר: "איזה יופי של כיכר! יהיה לי מה להביא לחתונת בנו של אברהם!" אומר, ועושה. בלילה מגיש את הכיכר לאברהם הנדהם כשבראשו עוברת המחשבה: "אני לא מאמין!! זו כיכר הלחם שאשתי אפתה הבוקר….אשמור אותה לחזרתו של אפרים."

בחזרה לעבודה

כעבור שבוע, חוזר אפרים לביתו של אברהם. אברהם שמח מאוד בחזרתו ומבקש ממנו להתלוות אליו למטבח. "ראה אפרים, אתה מזהה את הכיכר הזו?" אפרים נאלם דום. המילים נעתקות מפיו: "אני לא מאמין.. איך זה הגיע לכאן? ביציאתי השומר הריח את ריח הלחם הטרי וביקש ממני את הכיכר. הסכמתי בחפץ לב… איך יכולתי לסרב?" "אברהם משתומם בעצמו ומשלים את הסיפור: "השומר שביקש ממך את הלחם, הביא אותו בליל חתונת בני ככיבוד בהתאם למנהג המקובל אצלנו…אבל בא תראה משהו מעניין.." אברהם לוקח סכין וחוצה את כיכר הלחם לשניים. לעיניו הנדהמות של אפרים מתגלה שק.. שק מלא מטבעות זהב.. "אתה רואה אפרים? רציתי לשלם לך, להחזיר לך כגמולך הטוב.. אבל לא הצליח לי… " "וואו אברהם, זה באמת מדהים, תראה לא הייתה לי שום כוונה, לא ידעתי על קיום השק הזה… אבל זה מסביר מדוע הכיכר היה כבד… ה' לא רוצה שאיהנה מכספך במתנה…

"אפרים, יש לי רעיון. אתה בחור מיוחד, ישר ונאמן, מסור ואחראי, בעל מידות נאצלות. יש לי בת, מיוחדת וטובה. בחורה צנועה ועדינה.. אני חושב שהיא יכולה להתאים לך.. מה אתה אומר? אני אשמח לקחת אותך כחתן לביתי היקרה. אתה ראוי לה מאוד ולא אמצא טוב ממך!"

ומה הייתה תשובתו של אפרים? חיובית כמובן.. השניים נפגשו, והחליטו להינשא במזל טוב!

וכך, אפרים הבחור הצעיר וטוב הלב, זכה גם להינשא עם בחורה טובה ואיכותית, ממשפחה טובה, אך זכה גם בכסף בירושה מחמיו- אברהם- באופן חוקי, לא כחסד, לא במתנה וכמובן ביושר.

מוסר השכל

אי אפשר לסיים סיפור כזה בלי לדבר על המוסר או המסרים היוצאים ממנו… ספרו אותו לילדיכן, לבני משפחתכן ושאלו את השאלות הבאות:

• מה אתן אומרות על הסיפור הזה?
• מה למדתן ממנו?
• מה לדעתכן היה מזלו של אפרים? טוב או רע?
• איך אפרים נהג ומה אתן הייתן עושות במקומו? בכל חלקי הסיפור?
• האם שק מטבעות הזהב מילא תפקיד בסיפור? אם כן, מהו?
• מה גרם להתפתחות הסיפור?
• מה דעתכן על אופי החתונה של אז?

תוכלנה להרחיב בשאלות עומק נוספות, בהסברים נוספים. אפשר לעשות פעילויות יצירה כמו לצייר סצינה מהסיפור(אולי מהחתונה, מהשיטפון….), לשחק את הסיפור בהצגה תיאטרלית ועוד..

סיפור נוסף בנושא: שכן טוב בגן עדן; לסיפורים נוספים עם רעיונות להפעלות היכנסו סיפורים ומשלים.

בהצלחה בכל!!