משל הארנבות והכלבים

"המוכר והידוע עדיף על פני הלא נודע"

היו הייתה משפחה גדולה של ארנבים מסוגים ומינים שונים. היו ארנבים קטנים, ארנבים גדולים, ארנבים עם שיערות ארוכות, ארנבים עם שיערות קצרות.. אחרים עם אוזניים ארוכות ואוזניים קצרות. לארנבים ולארנבות היו צבעים שונים. היו ארנבים: לבנים, חומים, אפורים, שחורים, עם כתמים ובלי כתמים… אך המשותף לכולם היה: מקום מגוריהם.
משפחת הארנבים התגוררה בחורשה קטנה במאורה אחת גדולה.

בחורשה זו, התגוררו גם כלבים מפחידים ממש. הכלבים עזי נפש היו. נבחו ורדפו, רדפו ונבחו אחרי הארנבים, הבהילו והציקו להם. וכך נראתה שגרת יומם של הארנבים:

בכל בוקר, עם זריחת השמש
יוצאים מהמאורה ארנבים, חמש,
לחפש מזון, סחורה,
להשביע את כל בני החבורה.
החברים מביטים לכל צד ועבר
וכשאינם רואים כלב עובר
בזריזות אצים רצים
אך אויה! לאחר רגעים ספורים
הנה הכלבים מתקרבים!

הכלבים בעלי חוש הריח המפותח במיוחד, למדו להריח ריח של ארנב ממרחק רב. בפחד ובהלה גדולה נסים הארנבים על נפשם חזרה למאורתם.

בריצה מהירה
כל הזמן בדהרה,
"קדימה, קדימה, אין פנאי להביט אחורה.
היכנסו למאורה!"

הארנבים נכנסים, לחוצים, מבוהלים וסופרים את הבאים:" 1,2,3… איפה ארנב 4? איפה הוא?"
"וואי", אמר ארנב 5, "ארנב 4 איננו. מסכן, בטח נתפש בידי הכלבים החצופים… "מסכן ממש" הצטערו כל הארנבים.

וכך למחרת אותו הסיפור חוזר חלילה עוד יום ועוד אחד. כן, ככה חיו להם הארנבים והכלבים במלחמה ובמרדף יומיומי.

ההחלטה

כפי שהבנתם, משפחת הארנבים הצטמצמה למדי.
והנה עלתה בליבם עצה: "נעזוב מיד את המקום הזה ודי!
לא נוכל לחיות כאן יותר יחד עם הכלבים הפרחחים.
ראו כמה הצטמצמנו, לעזוב אנו מוכרחים!
נלך ונברח לשדה הקרוב,
ונחיה כולנו בטוב.

"כן כן!" צעקו הארנבים. "החלטה נכונה ונבונה! זה מה שנעשה. נברח לשדה. שם יש גם נהר, שם לא יהיו כלבים. בטוח יהיה לנו טוב ומים ואוכל לרוב."

"חכו! צעק לעברם ארנב אחד חכם. חכו אחיי ורעיי היקרים. הרבה שמעתי שחיפשו לברוח, לעזוב את מולדתם. חשבו למצא ארץ שקטה ושלווה אך לבסוף נחלו אכזבה. חזרו בבושת פנים למקומם הראשון. כי אין החי בעצמו שולט מתחבולות וסיבות להימלט והמכיר מקום תחנותו, לא יחליפנו ולא ימיר אותו. כי קול פחד יהיה באוזניכם, כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם"

הבריחה הגדולה ותוצאתה

אך, הארנבים האומללים והמבוהלים, לא הקשיבו לארנב החכם. החליטו לברוח מהחורשה וכך עשו. עזבו את הכל מאחוריהם ופשוט ברחו. רצו ורצו מהר ומהר יותר. חששו להיתפס על ידי הכלבים המסוכנים. לאחר מסע ארוך ומפרך, הגיעו מתנשפים ועייפים, הארנבים המסכנים. השמש שזרחה הבוקר, כבר הספיקה לשקוע. חושך ירד סביב. קולות הלילה והרוח נדמו להם כקולות אימה. רשרוש מי הנהר שזרם בסביבות השדה הבהילו את הארנבים הקטנים שחשבו למצא בו מחסה. קרקור צפרדעים "קואה קואה" הקפיא אותם. שבורים ורצוצים, לא ידעו מנוח לנפשם. מה יעשו? להיכן יברחו? מתוך הפחד הגדול, אירע בלבול בכל.

ארנב אחד בורח ימינה והופ הישיר לנהר! השני רץ אחורנית ונתקל בצפרדע אימתנית. השלישי במקום קפא ולזוז לא יכל היה. האחר ניסה להסתתר, והחמישי ראשו הסתחרר. כך כל ארנב וארנב סבל בדרך כזו או אחרת. ואיכשהו, עבר הלילה, והשחר עלה. השמש התחילה לזרוח. חשבו הארנבים "הנה הגיעה הישועה העת לפרוח!" אך, לשווא הייתה ציפייתם. הולכי רגל רבים עברו שם במסילה, אפילו כרכרות סוסים שלפניהם, נחשו מי? רצים הכלבים כמובן….

הריח הארנבי המוכר היכה באפם של הכלבים, שרדפו וחיפשו אחרי הארנבים. הארנבים הנותרים מכל המהומות והצרות לא חשבו אחרת "בואו נשוב לארץ המולדת. נשוב לחורשתנו הטובה והיפה שבה אנו מכירים כל שביל ופינה. חבל שלא שמענו בקולו של הארנב, היינו חוסכים מעצמנו צער, כאב ופחד רב".

וכך, בבושת פנים, עצובים וכואבים, חזרו למאורתם הארנבים הנותרים. הקימו מחדש את חייהם ובמקום מיקום, החליטו לשנות גישה וכיוון חיים.

מוסר השכל

משל זה, עבדתי ושכתבתי על פי משל שהובא בספר "משלי שועלים" לרבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן (1921). בהמשך לסיפור, יש לחשוב על מס' מסרים העולים ממנו. בנוסף, כמו תמיד, מצרפת לכן הנחיות ושאלות שתוכלו לשאול את הילדים כדי להעמיק את תועלת הסיפור:

• אנשים רבים חושבים כי חייהם בלתי ניתנים לסבל יותר. ובטוחים שלו היו חיים במקום אחר, עם משפחה אחרת, במציאות אחרת, חייהם היו טובים הרבה יותר. אך כמובן, בחיים אין זה תמיד כך "לא כל הנוצץ זהב". נכון "כל המשנה מקום, משנה מזל" אך לא תמיד שינוי המזל הוא דבר טוב וחיובי… לפעמים עדיף את הקושי המוכר והידוע, על פני הלא נודע… אנשים נולדים למציאות מסוימת התואמת בדיוק את צרכיהם ויכולותיהם. וגם בתוך הקושי, אפשר למצא את החיובי.
• הארנבים שבחרו לעשות שינוי, בחרו לעשות אותו מבלי לבדוק ולברר תחילה. אלא מתוך פזיזות, מתוך תחושת פחד מהמקום הנוכחי. כאשר בוחרים החלטה כלשהי, עליה להיות ולהילקח מתוך שיקול דעת וחשיבה אמיתית.
• אין אפשרות לברוח מהגורל. מה שמצפה לאדם יגיע בדרך כזו או אחרת. מה שיכול להשפיע מאותו הגורל, הוא לשנות מציאות = מחשבה. אדם נמצא היכן שמחשבתו נמצאת. אם יחיה בפחד, יקבל הזדמנויות רבות לפחד. אם יחיה בטוב, בשמחה ואהבה, יקבל עוד ועוד הזדמנויות שכאלו.
• מה שהארנבים לא הבינו בתחילה והבינו רק בסוף בדרך הקשה: לפעמים לא נדרש לעשות מהפך כל כך גדול… השינוי לא חייב להיות כל כך מורכב וגרנדיוזי. אלא פשוט לחשוב אחרת.

שאלות לדיון עם ילדים

• אפשר לשאול את הילדים למשל מה הם היו עושים במקום הארנבים?
• בהנחה שהם הבינו שלא היו צריכים לשנות מקום לאיזה כיון חיים היו פונים?
• איך הם מרגישים כשאדם חכם אומר להם לא לעשות משהו (או להיפך) והם פועלים הפוך מהנאמר להם?
• שוחחו על הרגשות שעולים מתוך הסיפור.
• בקשו מהילדים לחשוב על דרכים אחרות לפתרון הבעיה עם הכלבים. מה הם היו עושים לו היו נתקלים או פוגשים דמויות מפחידות/מסוכנות… כיצד הם היו מגנים על עצמם?
• כתבו המשך לסיפור, הציעו אפשרויות שונות למה שאירע עם ארנב 4.
• ציירו סצנה אחת מתוך הסיפור.
• הסבירו את אמירתו של הארנב החכם (המודגשת).

בהצלחה וחשיבה נכונה וטובה!

• משל השועל והחסידה
• משל על עזרה וכפיות טובה
• לאפי הארנבונת וחברותיה מהיער הקסום
• ביער הקסום: לאפי הארנבת עולה לכיתה א'
• סיפור רבי שמעון בר יוחאי במערה
• סיפור חנוכה לילדים
• מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך
• כמה חברים יש לכם?
• משלים וסיפורים נוספים