סני הסנאי ושקי השקנאי ביער הקסום

על שנאת חינם והשלכותיה

אימהות, גולשות יקרות,

בהמשך לסיפור קמצא ובר קמצא שפרסמתי, כתבתי סיפור נוסף בסדרת היער הקסום, להמחשת המעשה של קמצא ובר קמצא. מקווה שימצא חן בעיניכן ויעזור לכן ולילדיכן להבין ולהפנים שהויתור, השלום, האחדות, האהבה מביאים להצלחה, והיפוכם לא עלינו מביאים חורבן….

פתיחה

ביער הקסום, בדרך כלל כולם שמחים ועליזים. אך היום כולם היו עצובים כי משהו חמור אירע. משהו לא טוב קרה. כן משהו רע. רע מאוד אפילו. דבר נורא ואיום התרחש ביער הקסום. הסכיתו ושמעו היטב איך הכל התחיל ומה קרה… ואיך בסופו של דבר הכל יוכל לחזור לשגרה…

ההכנות למסיבת יום ההולדת

מחר יחגוג דובי הדוב את יום הולדתו ה-9! איזו התרגשות איזו שמחה! יום שכולו בשבילו! לרגל המאורע המשמח התארגנה המשפחה להזמנת ואירוח כל החברים ובני המשפחה. ישב דובי הדוב והכין רשימת מוזמנים למסיבה:

"טוב אז את מי אזמין למסיבה שלי? את ארנבי, את אייל, את סני הסנאי, את ג'ירפריג צוואר ארוך, סוסון, ינשופי, שועלי…" וכך מנה את שמות כל חבריו. במחשבתו עלה שם נוסף: שקי השקנאי. אך לא. אותו לא יזמין בשום אופן כך החליט דובי בליבו. את שקי אני שונא ממש.
הלך דובי לחברו הטוב ארנבי להזמינו למסיבה. ארנבי הציע לסייע לו בהזמנת החברים. דובי כמובן הסכים ונתן לו את הרשימה.

בלבול קטן – צרה גדולה

שמחים ומרוצים, הלכו כל אחד לדרכו: דובי חזר לביתו לסייע לאמו בארגון המסיבה וארנבי הלך להזמין את החברים.
אבל… ארנבי התבלבל… במקום להזמין את סני הסנאי, הוא הזמין את שכנו שקי השקנאי… פנה דובי לשקי ואמר לו "שקי היקר, מחר דובי חוגג יום הולדת הוא שלח אותי להזמין אותך למסיבה". שקי המופתע לא ידע מה לומר, חשב לרגע "מה?! אותי הוא מזמין? איך יכול להיות?! אני יודע שהוא שונא אותי, אבל אולי הוא רוצה להתפייס איתי? ושקי השיב לארנבי: "בטח שאבוא". כך עבר ארנבי בבתי כל החברים והזמין אותם לבוא למסיבה.

ובינתיים בבית של דובי הדוב התרגשות גדולה, כולם עסוקים ומרוצים להכין מסיבת יום הולדת מיוחדת לדובי הדוב.

במסיבת יום ההולדת

נרגשים ומחויכים, הגיעו כל החברים בלבוש חגיגי לאירוע… התיישבו הילדים סביב השולחנות הקטנים ומסביבם התיישבו בני המשפחה הגדולים, האבות, הסבים, הדודים ועוד כל מיני קרובים. גם שרי המלך החשובים הגיעו לברך את דובי. משפחת הדובים היא משפחה יקרה ומיוחסת ביער. את אבא דוב כולם מכירים ומכבדים….

דובי, לבוש בתלבושת לבנה יפיפייה, ממש כמו נסיך, מסתובב גאה ושמח בין חבריו ומחפש חבר שנדמה לו שחסר. הוא מתבונן מתקרב, אומר שלום יפה לכל אחד ותודה שבאתם, ופתאום נזעק: "שקי!!! מה אתה עושה פה! מי הזמין אותך בכלל? לך מפה מיד!"

שקי המבויש, עצר את ארוחתו קם לעבר דובי ובקול שקט אמר "דובי, כנראה הוזמנתי בטעות, בבקשה תשאיר אותי עד סוף הארוחה. אני מבטיח לתת לך את המשחק החדש שקבלתי מחר רק אל תבייש אותי ככה לעיני כולם". דובי ענה לו בחמת זעם "לא ולא, תלך מפה תכף ומיד!" שקי התחנן "בבקשה, אתן לך גם את המכונית על שלט היקרה בנוסף למשחק שקבלתי רק אל תבייש אותי" ודובי התרגז יותר והשיב בכעס גדול: "אמרתי לך לצאת אז תצא מכאן. זו המסיבה שלי ואני לא מרשה לך להיות כאן!!" לשקי עמדו דמעות בעיניים הוא ממש רצה לבכות אך התאפק והתחנן שוב "אתן לך כל מה שתרצה מהחדר שלי רק אל תזרוק אותי מכאן זה לא נעים לי, אל תבייש אותי ליד כולם".

כעס דובי ולא יכל לעצור את עצמו, תפס את שקי בכנפיו ודחף אותו החוצה בצרחה גדולה: "שקי לך מכאן אתה לא תישאר אצלי אפילו לא עוד רגע אחד!".

עמד שקי המבויש והפגוע עד עמקי נשמתו מחוץ לדלת ואמר לעצמו בקול: "איזו חוצפה, איזו התנהגות ממש בושה, ככה להעליב אותי! לזרוק אותי החוצה! וכל הבנים, גם הגדולים, ואפילו השרים! כולם שתקו אף לא אחד בא לעזרתי, לתמוך בי, לעצור את הדובי הזה! אני אראה להם מה זה להתנהג ולהתייחס אלי כך. אני אנקום בהם, בכולם!!".

הנקמה

פגוע וכעוס עף שקי השקנאי לעבר הג'ונגל הסמוך. עף לו גבוה בשמים ובזריזות רבה הגיע ליעדו: מאורת הטיגריס הגדול שליט הג'ונגל. פנה אליו ממרומי אחד העצים ואמר לו "טיגריס מלך גדול ומיוחד אתה, יודע אתה כי ביער הקסום יש מהומה? הם כולם מדברים עליך.. רוצים לצאת נגדך למלחמה." הטיגריס שמע זאת ונדהם: "האומנם? מה אתה אומר ציפור בעל המקור הרחב והעמוק בעולם? אני לא מאמין לך, האריה, מלך היער לא יעז להתגרות נגדי…". שקי מיהר לענות: "נכון הוא לא היה מעז, אבל היום כן. לך תראה בעצמך תשלח לו מתנה ותראה אם יקבל אותה".

שלח הטיגריס מתנה יוקרתית למלך היער דרך שקי. שקי עף למאורת מלך היער, האריה, ובדרך פגם במתנה בכוונה. במקום קטן ונסתר. נתן שקי את המתנה למשרתי המלך, "קבלו נא מתנה יקרה זו מאת טיגריס מלך הג'ונגל". ראו המשרתים כי המתנה פגומה במקצת, וסירבו לתתה למלך. חששו המשרתים ולא ידעו מה לעשות? להרוג את שקי? לתת את המתנה? ראש השרים החליט עבור כולם: לא להרוג ולא לתת… לכן, עף שקי שמח ומרוצה להמשיך את זממו, הישיר לג'ונגל להחזיר את המתנה לטיגריס המלך.

מלחמה ביער הקסום

כועס ורוגז הלך הטיגריס יחד עם חבריו הטיגריסים להשחית ולהרוס את היער הקסום הקטן. היער שתושביו מדברים סרה נגדו ורוצים לצאת למלחמה.

בראות הציפורים את הטיגריס וחבורתו נזעקו וצרחו לעבר כל תושבי היער "ברחו מהר הצילו את עצמכם הטיגריסים פלשו ליער, הם משחיתים והורסים הכללל". מיד אחרי הטיגריסים נכנסו גם נחשים מכל מיני סוגים. ואפילו תנינים הגיעו לעזור למלכם הטיגריס. ברחו כל החיות הקטנות והסתתרו במאורות שלהן, רועדות מפחד. הטיגריסים ברוב זעמם, התחילו להשחית את העצים. להתנפל ולטרוף מכל הבא מולם. הקופים, הסנאים, שאר בעלי החיים שבעצים נבהלו מאוד, לא ידעו מה לעשות. אצו רצו לעבר ארמון המלך וקראו אליו בפחד: "מלכנו הנכבד, יש מלחמה ביער. הטיגריסים פרצו והורסים כל חלקה טובה… מה נעשה להיכן נברח? היכן נסתתר ואיך נשמר מפני הסכנה?

רץ האריה עם לביאותיו, ראה את המצב וליבו דאב כאב. שאג שאגה גדולה ומרה והחליט לדבר עם הטיגריס לבקשו לעזוב את היער ולהניח לתושביו. בינתיים הטיגריס וחבורתו השחיתו כל שפגשו בדרכם. גם מעט חיות לקחו יחד איתם בשבי כדי לאוכלן בביתם לחגיגת ניצחון. חלק מהחיות מתו מפחד, מקריסת עצים, מהכשת נחשים ועוד.
ושקי? מביט הוא ממרומי אחד העצים, וליבו מט בקרבו: וואי! זה הבית שלו… הטיגריסים השחיתו הרגע את הבית שלו… מה יהא עליו? ועל בני משפחתו?"…על זאת לא חשב האומלל….

הלביאות ניסו לסייע לחיות ככל יכולתם ואילו האריה, המלך, דהר במהירות הצבי, לשוחח עם הטיגריס הגדול. לאחר משא ומתן, דין ודברים, שחרר הטיגריס את החיות שהיו בשבי וחזר עם חבורתו לביתו שבג'ונגל תוך אזהרה שלא יעזו להתגרות נגדו שוב.

החורבן והבנייה

עם יציאת הטיגריס ופמלייתו, שלח האריה את הציפורים לכנס את נתיני היער. עמדו כולם סביבו, הביטו בו וביער העצוב, הפצוע, ההרוס.. בתים רבים נחרבו, עצים הושחתו, פרחים קמלו ונבלו, אך גרוע מכל חיות רבות נהרגו, נפגעו, נפצעו..
עצוב היה המראה עד מאוד.. היער הקסום היה נראה נורא…

החיות, כולן, כעסו נורא וחפשו את שקי השקנאי. הם הבינו שהכל בגללו, הוא הלשין ואפילו שיקר!! הרי הם בכלל לא התכוונו לצאת למלחמה נגד הטיגריס. הכל באשמתו ובגללו! אבל, בעצם, חשבו הם לעצמם, האם באמת הכל בגללו או שמא לא?!

האריה ושאר החיות ישבו ודנו, שמעו והשמיעו ואת הלקחים העצומים מהמקרה הפיקו…
אך האם יצליחו ליישם את הדברים ולא לחזור על מעשיהם הרעים? ואיך ממשיכים מכאן? איך קמים מהחורבן? תהו החיות וחשבו בעצב גדול… חלקן פרצו בבכי מר וממש לא ידעו ממה להתחיל כדי לחיות כרגיל?

לפני שנפלו כולם לייאוש, עודד אותם השועל וקרא בקול גדול: "אחים יקרים שלי, אל תפלו ברוחכם, אנחנו תושבי היער הקסום, השכחתם? בואו כולנו יחדיו נחזיר את היער למצבו הקודם. נשנס מותניים וקדימה לעבודה אחת ושתיים!" כל החיות הריעו "כן הוא צודק, בכינו עכשיו מספיק ודי! נחזיר את היער לקדמותו בוודאי!

קמו כל החיות לנקות, לסדר, לעדור, לשתול, לפנות, לבנות, לשקם את ההריסות… החיות שוב חזרו להיות חברות, סלחו אחת לשניה, והשלום והשלווה חזרו לשרור בממלכה הקסומה…

לזכר המקרה, החליטו החיות לציין בכל שנה ושנה את יום החורבן כיום אבל ומועד שתחילתו עצב וצער על מידות מקולקלות שהמיטו אסון נורא והמשכו תקווה, שלום אהבה ואחדות שהביאו לבניה.
כל החיות לקחו על עצמן ללמוד ולתרגל מידות טובות כדי להבטיח לעצמם שדבר שכזה לא יישנה… כן, הן הבינו היטב מה קורה כשהשנאה פורצת… הם הבינו היטב כדי לחיות ביער הקסום: עליהם להיות קסומים ומיוחדים כיאה למקום מגוריהם היער הקסום והמיוחד.

וכך, היער הקסום חזר להיות קסום כתמיד. שקט ושלווה אהבה ואחווה, שלום ורעות שלטו בו. הפרחים חזרו לפרוח, העצים לצמוח, הציפורים שוב מצייצות בציוץ שמח… והחיות עליזות עכשיו כתמיד… הבוקר הכל היה נראה אחרת….

ומה לגבי שקי השקנאי? הוא נעלם מהנוף, לא מצא לעצמו מנוח ומרגוע…ובחר לעבור לגור ביער אחר…

שאלות לדיון, מוסר השכל ודיון עם ילדים (יכול להתאים גם כמערך שיעור)

אני חושבת שהסיפור ולקחיו מדברים בעד עצמם… אך בכל זאת אי אפשר בלי שאלות, הכוונות ורעיונות לעשייה עם ילדים..

ממליצה לספר את הסיפור בחלקים, לשאול את הילדים ולבדוק מה הם חושבים? מה היו הם עושים במקום שקי? במקום דובי?
מדוע התבלבל ארנבי והזמין את שקי במקום סני?
האם הייתה סיבה לשנאתו של דובי את שקי?
מה הציע שקי לדובי? האם זה עזר? למה?
הציעו סוף חדש לסיפור
בקשו מהילדים לצייר/ לבטא בצורה מוחשית את תחושתם מהסיפור אילו רגשות עורר בהם? באילו שלבים?
מי אשם בחורבן? מי גרם לו?
מדוע מוזכר סני בכותרת הסיפור? איך הוא קשור לחורבן היער? ומה לדעתכם עלה בגורלו?
איזו מתנה הטיגריס הביא למלך לדעתכם? הציעו ככל העולה על רוחכם…
הילדים ישמחו להציג את הסיפור כל אחד יקבל תפקיד אחר ויבצע אותו.
ערכו דיון על המידות המקולקלות שעולות בדמויות בסיפור ואיך לתקנם?
איך ליישם התנהגויות טובות? איך מתגברים ושולטים על עצמנו?
האם החיות נהגו כשורה?
תארו וציירו דמות אחת מהסיפור איתה אתם מתחברים.
מה הייתם עושים אם הייתם שקי השקנאי? איך הייתם נוהגים?

סיפורים נוספים בסדרת היער הקסום: