משל לביטוי האמרה "סוף מעשה במחשבה תחילה" ובגנות השקר והכזב
היו היה פעם רופא מדופלם שפתח מרפאה בעיר חדשה. לרגל הפתיחה, פתח במבצע "חולה שלא אצליח לרפא – יקבל ממני 100 ש"ח. חולה שיתרפא ישלם לי 50 ש"ח".
אחד מתושבי המקום ראה את מודעת המבצע, התלהב והחליט לעשות מעשה.
הוא נכנס למרפאה ופונה לרופא בבקשה הבאה: "דוקטור, אני לא יודע מה קורה לי. אבל כבר כמה ימים אין לי חוש טעם". (ולא, לא הייתה לו קורונה… זה קרה עוד הרבה לפני שידענו על קיומה של המחלה).
הרופא משיב לו "אין בעיה. אתן לך טיפות שיעזרו לך מיד". הוא קורא לאחות המרפאה ומבקש ממנה להוציא את הטיפות האדומות במגירה השלישית. היא מוציאה את בקבוקון הטיפות ומטפטפת לפיו של ה"חולה המדומה" מס' טיפות. עקב טעמן המר מאוד של הטיפות, קם ה – "חולה", מקיא את הטיפות וצועק לעבר הרופא "איכס, מה נתת לי! זה דוחה! יש לזה טעם של נפט!" הרופא משיב לו: " יופי אני רואה שריפאתי אותך וחזר לך חוש הטעם. תשלום במזומן 50 ש"ח אדוני".
האיש מחוסר ברירה משלם, ויוצא מהמרפאה, כעוס ונרגז. הוא מבטיח לעצמו שבפעם הבאה יצליח במזימתו.
לאחר מספר ימים, חוזר החולה המדומה לרופא ואומר לו שיש לו בעיה קשה מאוד. כבר כמה ימים שאיננו מצליח לזכור דבר…. הוא שוכח הכל.
הרופא, פונה לאחות ומבקש ממנה להביא את בקבוקון הטיפות האדומות במגירה השלישית.
החולה המדומה מזדעק ואומר " לא! את זה אתה לא תיתן לי! אני לא מוכן לטעם הדוחה הזה!
הרופא בחיוך משיב לו "נו אני רואה שהבראת. הנה חזר לך הזיכרון".
בלית ברירה, ה"חולה" משלם בשנית ויוצא מהמרפאה כעוס ומתוסכל. לא. הוא לא יוותר בקלות.
שבוע חלף. ה – "חולה" חוזר לרופא ואומר לו שהוא סובל מבעיה חמורה ביותר: הוא לא מסוגל לראות דבר. הרופא מתנצל ואומר לו שהפעם אין לו תרופה בשבילו ונותן לו שטר. ה – "חולה" יוצא מהר מהמרפאה שמח ומרוצה מהצלחתו. מחוץ למרפאה, מסתכל על השטר ומגלה שהרופא הביא לו שטר של 20 ש"ח ולא 100 ש"ח כנדרש.
בכעס הוא חוזר לרופא וצועק "הי מה זה! עבדת עלי! היית צריך לתת לי שטר של 100 ש"ח והבאת לי של 20 ש"ח!"
פונה אליו הרופא במבט משועשע "אני רואה שריפאתי אותך. ראייתך חזרה אליך.. נא החזר לי את השטר והבא לי שטר חדש משלך על סך 50 ש"ח…
מוסר השכל
- החולה המדומה תכנן וחשב להרוויח כספים במרמה. לבסוף גרם לעצמו במו ידיו הפסד כספי מרובה.
ומה גרם לו להפסיד את כספו? חשיבתו. - לו הוא היה חושב אחרת מלכתחילה, לא היה נכנס למצב של אובדן ממונו לריק. שהרי לא היה באמת חולה ולא היה לו צורך לכאורה לשלם לרופא על רפואתו. הרי זה סיכון שווא…הרופא הוא רופא, ויודע להבדיל בין חולה אמיתי למדומה. את הפרט הזה לא לקח ה – "חולה" בחשבון. הוא לא הכיר וידע את מקומו והתחזה למי שאיננו.
- נוסף על כך, לאחר מעשה (על אף שמדובר במרמה), היה עליו לחשוב לפני שהגיב ולא להגיב בחפזה בלי מחשבה. בייחוד בסוף הסיפור, כאשר יצא מהמרפאה עם שטר של 20 ש"ח… לו היה חושב רגע קט, היה עוצר את כעסו, בולם את פיו ומסתפק ב 20 ש"ח. אלא מה.. שלא הצליח ואז הפסיד את ה 20 ש"ח וגם 50 ש"ח נוספים…
- רווח והפסד תלויים בנו, בדרך וצורת חשיבתנו: שמביאים אותנו להתנהגותנו: "סוף מעשה במחשבה תחילה". חשבו לפני כל פעולה. חשבו וקחו בחשבון את ההשלכות, הסיכונים והסיכויים. והכי חשוב: היינה תמיד בכל מצב מי שאתן. אל תנסו להיות מי שאינכן ולהשיג את מה שאינכן יכולות. זכורנה את עצות הציפור במשל הגנן והציפור וכן את המוסר הנלמד מהמשל על חוטב העצים והגמד הקטן.
- זכורנה תמיד, רווח והפסד תלויים בכן בצורת חשיבתכן בכל דבר ודבר בחייכן. וגם אם זה לא נראה בטווח הקרוב, הרווח שמור, בטוח ומחכה לכן.
שאלות ומשימות לדיון עם ילדים
- ממליצה להקריא את הסיפור בשלבים ולשאול את הילדים לדעתם, איך הם היו נוהגים? מה נראה להם שיעשה הרופא/החולה המדומה?
- בסיום הסיפור, בקשו מהילדים למצא מוסר השכל. אפשר להרחיב על כל נושא שעולה: לשקר אין רגליים, על חשיבות החשיבה לפני פעולה, וכו'
- בקשו מהילדים לתאר את החולה, את הרופא, את המרפאה. אפשר בשיח ו/או בציור או בביטוי אחר שיבחרו.
- שאלו אותם שאלות הבנת הנקרא כגון: מה הפסיד החולה המדומה? מי פעל בחכמה? מה תכנן החולה המדומה לעשות? ועוד.
- הציעו סוף אחר לסיפור או המשיכו את הסיפור.
ואם ברופאים עסקינן, מוזמנות להיכנס ולהשתמש בברכות לרופא.
מזמינה אתכן לקרא סיפור נוסף העוסק בעניין החשיבה לפני פעולה וחשיבות הסובלנות והסבלנות "המתנה שבהמתנה"
הערה חשובה: את המשל שמעתי מפיו של הרב רחמים אנקרי, שבין יתר תפקידיו מעביר שיעורים ליהודים דוברי צרפתית.
💜ברכה והצלחה והרבה בריאות💜
אכן.. לשקר אין רגליים
אכן כך… תודה רבה על תגובתך!