סיפור מקסים על קבלת העצמי
בחלל קטן שבגזע עץ הארז הרחב הגבוה והוותיק, התגוררה משפחת זבובים ענפה. זו הייתה משפחה גדולה שמנתה אבא זבוב אמא זבובה והרבה הרבה זבובונים בגדלים שונים. רק זבובון אחד שונה היה מאחיו הזבובים. הוא נהג לחשוב הרבה, להרהר על העולם מנקודת מבטו הזבובית. הזבובון הקטן אהב להביט ולעוף מסביב לעץ, להתבונן ולחלום. לחלום על העולם הגדול, על החיות השונות, על עובדת היותו זבובון קטן ושפל. כך חשב.
ביום אביבי ונעים, בעוד הזבובון עף בזמזום זבובוני שמח סביב עץ הארז, נעצר חיש מזמזומו לאור שקשוק כנפיים קליל. הופ! במעוף קל וזריז נעצר מולו פרפר יפה כנפיים. פרפר שכזה, הזבובון הקטן מעולם לא פגש. כנפיים בכל צבעי הקשת. עבור הזבובון הקטן, הפרפר היה פשוט מושלם. כנפיים שכאלו – פלא הבריאה: ירוק, טורקיז, כחול עמוק ובהיר, אדום צהוב וכתום קצוות הכנפיים צבועות בגוון מבריק ומוזהב… פרפר יפה כנפיים! בייחוד מול השמש הזורחת, הכנפיים נראו זוהרות בעוצמה עילאית. עבור הזבובון הן פשוט היו מושלמות.
התבונן הזבובון הקטן על עצמו, על כנפיו השקופות והדקיקות, על גופו הקטן והשחור. מחשבות לא נעימות חדרו למוחו הזבובי הקטן ושאל את עצמו: "מדוע ולמה נגזר גורלי להיות שחור עם כנפיים שקופות ובלתי נראות? איזה פרפר יפה, הלוואי היו לי כנפיים כשלו! אילו כנפיים יש לי? נטולות צבעים ויופי". בעודו תוהה ומשתומם למול יופיו של הפרפר, פונה אליו הפרפר בשאלה: שלום ובוקר טוב זבובון קטן, אני חושב שאבדתי את דרכי. תוכל לכוון אותי איך אני מגיע ליער?" הזבובון נעתר לבקשת הפרפר והראה לו את הדרך ליער. לאחר אמירת תודה מכובדת התעופף הפרפר לכיוון עליו הצביע הזבובון. הביט בו הזבובון עד שנעלם מעיניו. בימים שלאחר מכן, המשיך הזבובון לחשוב על הפרפר. הוא לא שכח אותו. וככל שהתעמק בדבר החליט לעשות מעשה. הוא יהפוך לפרפר ויהי מה. הוא חייב כנפיים כאלו.
ההחלטה הנועזת
בוקר. השמש הפציעה, התעורר הזבובון בהחלטה נועזת. הוא ילך ליער ויהפוך לפרפר. מבלי לומר מילה לאיש מבני משפחתו הזבובים, התעופף הזבובון הישיר לכיוון היער. בדרכו פגש בעלי חיים שונים אותם שאל למקום מגורי הפרפרים. לכולם סיפר בגאווה כי הוא מתכנן להצטרף אליהם ולהפוך לפרפר. כל החיות אמרו לו בזה אחרי זה "אבל זבובון זה בלתי אפשרי. זבוב נולדת וזבוב תישאר. לפרפר לא תוכל להפוך, תשמח במה שזכית, מחא תפקידך ותיהנה מחייך".
הלך הזבובון בהחלטה נחושה מבלי לשים לב לאמירות החכמות שנאמרו לו.
עף הזבובון וראה שיח אוכמניות. החליט להתגלגל עליהן מס' גלגולים. הנה לשמחתו הרבה, צבע כחלחל יפיפה צבע את גופו ואת כנפיו. שמח הזבובון על הצלחתו הראשונית בצביעת כנפיו והחליט להמשיך בדרכו ולחפש צבעים אחרים בטבע אדום, צהוב וירוק. הנה, מרחוק רואה הוא שדה פרחים מרהיבים. והנה שם בקצה השמאלי פרחי פרג השדות. הזבובון עף לכיוונם, וצבע אדום עז ומבריק צובע את כנפיו הרכים והעדינים. ותוך כדי "גלישתו" הנעימה על הפרחים, מעט פולן צהוב נדבק אליו וצובע את גופו הצנום בצבע זהוב וכתמתם (ביחד עם הצבע האדום הטרי). לסיום, מחליט הוא להתגלגל על הדשא הרך ולקבל צבע ירוק עד.
מרוצה ומאושר עד בלי די מהצלחתו, מתקרב לשפת הנהר להביט בבבואתו. איזה זבוב יפיפה הוא נהיה! אילו צבעים מדהימים מקשטים את גופו! כחול, אדום, צהוב זהוב, כתום וירוק. אפילו גם כתמים סגולים! ובכל זאת, משהו היה חסר לזבובון. ואז הוא נזכר בפרפר מול השמש. הוא נזכר בכנפיו הזוהרים והבין שחסר לו זוהר. חסר לו נצנוצים טבעיים. הביט סביבו הזבובון וגילה אבנים קטנטנות כגרגירי מלח, שזהרו כזוהר הרקיע אל מול השמש המאירה. התפלש הזבובון על גרגירי החול הללו והרבה מהם נדבקו על כנפיו ועל כל גופו. כעת הוא היה מושלם. חלומו התגשם – הוא הפך לפרפר. כעת היה עליו לחפש את משפחת הפרפרים.
משפחת הפרפרים
עם קבלת החלטתו להצטרף למשפחת הפרפרים ולאחר שצבע את כל גופו בצבעי טבע מגוונים, התעופף הזבובון לחצות את הנהר בחיפוש אחר משפחת הפרפרים. במעופו הרגיש הזבובון עייף וחלש ומעט מסוחרר. לא נשמע הזבובון לגופו הצנום והמשיך לעוף אל על. לפתע הכל הסתחרר סביבו, תוך רגע איבד גובה, כנפיו העמוסים בצבעים וגרגירי חול זוהרים לא עמדו בעומס והוא צנח מטה מטה לכיוון הנהר. נחת הזבובון בנהר ועמד לטבוע, מחולשתו הרבה ומרוב פחד איבד הכרתו.
רגעים לאחר מכן, פקח הזבובון את עיניו, עדיין מסוחרר וחלוש ומביט סביבו. לפליאתו הרבה עומדים מסביבו עשרות פרפרים, מתבוננים בו בעיניים דאוגות. שאל אותם הזבובון בקול חלוש: "מה אני עושה כאן? אני לא מאמין מצאתי אתכם! אבל אוי מה קרה לצבעים היפים שהיו לי?! הכל נעלם, נמחק מהמים… איה הגרגירים הזוהרים? צבעי הטבע היפים?"
עצרו אותו הפרפרים וענה לו: "הצבעים הרבים שהיו לך גרמו כמעט למותך. אתה זבוב ולמה לך צבעי טבע בכנפיך היפיפיות? שקופות ועדינות, האור עובר בעדם וגורם להיות אלגנטיות כמו וילון של חלון!".
לשמע דברי הפרפרים, השתומם הזבובון והשיב להם: "מה? אני יפה? הכנפיים שלי יפות? הרי אני רציתי להפוך לפרפר להיות יפה כמוכם! תראו אילו צבעים מדהימים יש על הכנפיים שלכם!".
ענו לו הפרפרים: "זבובון חמוד ויפה כנפיים, לצבעים שעל הכנפיים שלנו יש מגבלות גדולות. לא קל להיות פרפר. הצבעים שלנו מושכים עיניים והרבה אנשים לוכדים אותנו גם בעלי חיים אוכלים רבים מאתנו. והכנפיים הגדולות שלנו? הן לא תמיד נוחות. הן כבדות וקשה לנו למצא מקום ותנוחה מתאימה ונוחה. עלינו להיזהר שלא ייקרעו, שלא נתקע באיזה פרח עם קוץ שיקרע את כנפינו… בנוסף לכל, חיינו קצובים וקצרים מאוד.. ולוקח לנו זמן רב להפוך לפרפר… מזחל מגושם אנו הופכים לגולם ומגולם לפרפר. זה תהליך שיכול לקחת שבועיים ועד מס' חודשים! אתה מבין?".
השינוי והלקח החשוב
הביט הזבובון שוב בעצמו, בכנפיו ותחושה נעימה מילאה את ליבו. "מה? באמת אתם חושבים שאני יפה? באמת?! יש לי כנפיים מיוחדות שהאור עובר דרכם וגורם להם לזהור?? אף פעם לא חשבתי שאני כזה מיוחד ויפה… מאז שראיתי את החבר הפרפרי שלכם אני לא מפסיק לחשוב עליו ולרצות להיות כמוהו… פרפר בשלל צבעים… אבל אתם בטוח צודקים וצדקו כל בעלי החיים שפגשתי בדרכי. זבוב נולדתי וזבוב אשאר. אבל אם תמיד הייתי עצוב ותוהה על גורלי הזבובי הרי שאני שמח היום על כך שנולדתי זבוב. זה כנראה תפקידי בעולם, בטבע. תודה לכם חבריי הפרפרים על שהצלתם אותי ממוות בטביעה תרתי משמע. הצלתם אותי גם מטביעה בנהר וגם מטביעה במצולות המחשבות השחורות שהיו הופכים את חיי לסיוט ולעצב עמוק.
חייכו הפרפרים, חייך גם הזבובון. שמחו כולם יחד דקלמו: כך נולדנו, זה ייעודנו ותפקידנו. פרפר או זבוב זה לא משנה העיקר שנשמח ונהנה, נביט על היופי בחיינו, ולא נחפש להיות מי שאיננו, נשלים את תפקידנו בעולם, ונשמח יחד כולם."
התעופפו כולם אל על ללוות את זבובון חזרה לביתו, ולמשפחתו שלבטח דואגת לו. לאחר מסע קצר, ראו הם מרחוק את עץ הארז הישן. מסביבו אלפי זבובים ובני דודיהם יתושים ודבורים מחפשים אחר זבובון בנקיקי העץ הישן. והנה אבא זבוב קורא בקול "הנה זבובון שלנו חוזר עם להקת פרפרים!" עף זבובון ישר לכנפיו של אביו לחיבוק חזק, חם ואוהב. "אבא – לא אעזוב אתכם יותר, אני שמח וגאה להיות זבוב". הוא למד לקח חשוב לחייו. הוא נולד זבוב וכזה יישאר. זבובון נפרד לשלום מחבריו הפרפרים בתודה עמוקה ונכנס לביתו שבגזע עץ הארז הישן יחד עם כל בני משפחתו.
מוסר השכל ודיון
סיפור ילדים זה מציג באופן מיוחד את חשיבות הקבלה העצמית. כמו כן אפשר לראות בסיפור ערכי הערבות ההדדית, עזרה לזולת, הקשבה, דאגה ועוד. להלן כמה רעיונות לעבודה עם ילדים:
- בקשו מהילדים לזהות ערכים ורגשות המופיעים בסיפור. ערכו דיון קצר סביב הערכים והרגשות שזיהו הילדים.
- ציירו את הזבובון הופך לפרפר.
- למדו על נושא הפרפרים כיצד הופכים מזחל לפרפרים, מה אורח ואורך חייהם וכן על הזבובים.
- ציירו או כתבו המשך לסיפור
בהצלחה ותיהנו מכל רגע ממי שאתן…. כיון שנולדתן כפי שאתן, תדעו שבלעדיכן העולם לא היה קיים….
💜לקריאת סיפור עם מוסר השכל דומה היכנסו לפוסט עכבר העיר ועכבר הכפר💜
מקסים. אספר אותו היום בלי נדר לילדים לפני השינה
איזה יופי שאהבת !! אשמח שתחזרי אלי לכתוב איך היה לך לספר לילדים ואיך היה להם… תודה מראש…